• כיבוי כלי נגישות
  • הצהרת נגישות

    הצהרת נגישות

    הסדרי הנגישות ברמת הנדיב

    רמת הנדיב פועלת רבות להנגיש את שירותיה לציבור האנשים עם מוגבלות במטרה להעניק חווית ביקור העונה לצרכיו הייחודיים. במסגרת החוק, פועלת רכזת נגישות הגב' תמי ציגלר. במידה ונתקלתם בבקשות מיוחדות בנושא נגישות נשמח אם תפנו אלינו באחת מהדרכים הבאות:
    טלפון: 04-6298127  נייד 052-6901144 פקס: 04-6399117 ובדואר אלקטרוני

    חניית נכים:
    קיימות חניות נכים מסודרות בחניון הראשי ובחניון המשני.

    שירותי נכים:
    בכל המתחמים בהם קיימים שירותים לקהל הרחב קיימים גם שירותי נכים מוסדרים.

    עזרים לכבדי שמיעה:
    מכשירי עזר לכבדי שמיעה קיימים בחנות המידע, בכיתות הלימוד, באולם הקרנת הסרט, באודיטוריום ובסיורי ההדרכות. לנוחיותכם- פנו ועדכנו מראש על הגעתכם לקבלת שירות נח ומהיר.
    טלפון: 04-6298-111 שלוחה 4.

    נגישות אתר האינטרנט:
    רמת הנדיב משקיעה מאמצים ומשאבים בהנגשת אתר האינטרנט של החברה על מנת לאפשר את השימוש באתר גם עבור אנשים עם מוגבלויות.

    סייגים לנגישות
    ככלל, כל עמודי האתר נבנו כעמודים נגישים לפי רמה AA.
    עם זאת, למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר, יתכן ויתגלו חלקים באתר שטרם נגישים.
    יש לציין כי מספר עמודים מכילים רכיבים חיצוניים שאינם בשליטתנו ואינם נגישים, על כן העמודים הבאים אינם עומדים בתקן הנגישות:

    https://ramat-hanadiv.gardenexplorer.org/

    http://ramathanadiv.maps.arcgis.com

     

  • C C C
  • ניווט ע"י מקלדת
    ניתן לעבור בין רכיבי העמוד באמצעות כפתור ה-"TAB", הפעלה של לחצן או קישור אפשרית בלחיצה על "Enter", חזרה לרכיב הקודם תתבצע בלחיצה על צירוף המקשים "SHIFT" ו-"TAB".

שביל האחוזה

נקודות עניין: חורבת עקב, בית אחוזה מתקופת הבית השני שנבנה מחדש כווילה כפרית בתקופה הביזנטית;
נקודות תצפית מרהיבות לעבר מישור חוף הכרמל; שטחי חקלאות קדומה משוחזרים.
אופי השביל: מתאים למשפחות.
צבע סימון: אדום.
אורך השביל: כ- 4 קילומטרים.
משך הטיול: כשעתיים.
נקודת מוצא: השביל מעגלי; מתחיל ומסתיים בכיכר ראשית השבילים. 
עונות מומלצת: סתיו, חורף ואביב.
 
טלפון חירום (לאחר שעות הפתיחה) פקח תורן 053-6452336.
 
לתשומת לב המטיילים:
 *המורד מחורבת עקב לערוץ נחל תמסח עלול להיות חלק לאחר הגשמים.
 **בחורף ובאביב רועה בקר בשטח. הישמרו מגדרות חשמליות.
 
 
תיאור השביל
מכיכר "ראשית השבילים" השביל המסומן אדום יוצא ישר לכיוון דרום. השביל עובר בשולי חורש נמוך ובו עצים נמוכים של בר-זית בינוני, שיחי אלת מסטיק וקידה שעירה. השביל ממשיך במישור הרמתי של רמת הנדיב, והוא משקיף אל הים במערב ואל הרי השומרון במזרח. בהמשך מגיע השביל למחצבה קדומה ועובר בתוכה (תחנה מס' 1).
 
1. מחצבה קדומה

מחצבת גיר קדומהברמת הנדיב מצויות מחצבות גיר קדומות רבות. המחצבות רדודות, משום שעובי שכבת הגיר, שאת אבניה ביקשו החוצבים, אינו עולה על שישה מטרים. כשהחוצבים הגיעו לשכבת הסלע הרך שמתחת לשכבת הגיר, הם פנו לחצוב במקום אחר. במשך הזמן התכסו רוב המחצבות בעפר ובצמחייה, אחרות הופכות למאגרי מים בחורפים גשומים ומהוות בית גידול לצפרדעים, לקרפדות ועוד.
השביל נמשך באזור המכוסה בני-שיח ושיחים נמוכים, חוצה דרך עפר ולאחר מכן שדה פתוח, חוצה דרך עפר נוספת ומגיע לחורשת ברושים דלילה, שבה הוא פונה ימינה (תחנה מס' 2).

 
2. חורשת הברושים

הברוש המצוי הוא עץ בר בחבל הים-תיכוני, ולו שני זנים. שניהם נמצאים בחלקה זו: ברוש אופקי – בעל ענפים מפושקים, וברוש צריפי – בעל ענפים הדוקים לגזע. הברוש הצריפי הוא צורה תרבותית של הברוש האופקי. משתמשים בו לנוי וכשובר רוח, המגן על חלקות מעובדות. בין הברושים שבחלקה צומחים גם עצי שיזף מצוי. אלה הם עצים קוצניים המצמיחים פירות קטנים ועגולים ("דוֹמים").
חורשת הברושים נתגלתה כאזור שבו מרוכזים כמה מיני צמחים נדירים, ביניהם: שום הגלגל, מרוות אייג, מרווה מנוצה ודוגון ירושלמי. המדענים סבורים כי יתכן שהעובדה שאזור זה שימש במשך שנים כשדה חקלאי, שעובד באמצעות מחרשות מסורתיות החורשות חריש רדוד, אפשרה למינים אלה להתבסס בו. מינים אלה הפכו נדירים עם השינוי בשיטת העיבוד החקלאי ממסורתית לאינטנסיבית, הכוללת חריש עמוק ותכוף, וכן עם השימוש הגובר בחומרי דישון והדברה. 

שום הגלגל בפארק הטבע    דוגון ירושלמי

                       שום הגלגל                                                   דוגון ירושלמי

השביל יוצא מחורשת הברושים, חוצה דרך עפר ונכנס ליער הנטוע בצפיפות בעצי אורן. היער מידלדל ואת מקומו תופסים בעיקר שיחי קידה שעירה. השביל פונה שמאלה, חוצה דרך עפר ועולה דרך מדרגות העץ והטראסה החקלאית אל חורבת עקב (תחנה מס' 3).

3. חורבת עַקַבּ

הקשת בחורבת עקב השם העברי של החורבה שומר על צליל שמו הערבי – חִ'רבת מנצור אל-עקב. בחזית האתר מוצב שלט המפרט בכיתוב אדום את מאפייני האתר בתקופת הבית השני. הכיתוב בירוק מסביר על הווילה הכפרית שנבנתה על בית האחוזה בתקופה הביזנטית. פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל ניהל את החפירות הארכאולוגיות באתר בשנים 1984–1987. בחפירות התברר שרוב אבני המבנה הביזנטי נלקחו מכאן בסוף המאה ה-19, כנראה לבניית בית חורי (ראו שביל המעיין).
זהו המקום הגבוה ביותר ברמת הנדיב (141 מטר מעל פני הים). על פי הממצאים, נראה שבתקופות קדומות היה כאן אתר פולחני, כפי שאפשר להסיק משברי פסלונים מהתקופה הפרסית (המאות השישית והחמישית לפסה"נ) שהתגלו בחפירות שמתחת לחומות בית האחוזה שמימי הבית השני. האתר הארכאולוגי שוקם לזכרו של אמשל רוטשילד ז"ל (1955–1996).
בשטח שמסביב לחורבה ניטעו עצי זית, תאנה וגפן, שהיו גידולים חשובים בימי קדם ברמת הנדיב ובארץ ישראל כולה (על כך יעידו בית הבד והגתות בחורבת עקב). כמו כן, נשתלו כאן צמחי תבלין, כגון אזוב מצוי, געדה כרתית ופיגם מצוי.

חורבת עקב בימי הבית השני
בחורבת עקב מצויים שרידים מבית אחוזה מתקופת הבית השני (סוף המאה הראשונה לפסה"נ), בתקופה שבה נבנה מתחם גדול סמוך לעין צור. בית האחוזה ננטש בימי המרד ברומאים (66–70 לסה"נ). היה זה מבנה גדול מוקף חומה, בצורת האות ר'. המבנה השתרע על פני 2,800 מטרים רבועים. נראה כי בעל האחוזה היה אדם רם מעלה. לרשותו עמדו מנהל חווה, עובדים ומשרתים. במקום התגוררו ארבע או חמש משפחות, שמנו יחדיו כ-20 איש.
 
חורבת עקב בתקופה הביזנטית
האתר יושב מחדש בתקופה הביזנטית (מהמאה הרביעית עד המאה השביעית לסה"נ). באותם ימים הייתה כאן וילה כפרית שהתקיימה, בשינויים קלים, מאמצע המאה החמישית ועד לכיבוש הערבי (אמצע המאה השביעית). הקירות מתקופה זו, בניגוד למבנה הקדום יותר, בנויים בעיקרם מאבן כורכר שנחצבה במישור החוף, אם כי נעשה שימוש רב גם באבני המבנה הקודם. סמוך לשער הכניסה נמצא בור מים גדול ששימש את יושבי בית האחוזה, ומאוחר יותר גם את יושבי הווילה הביזנטית. בבור נאגרו מי גשמים שנוקזו מהגגות ומהחצר. נפח הבור כ-110 מטרים מעוקבים, כמות שהספיקה לשתייה ולתחזוק משק החי שבמתחם.
 
החצר ומקווה הטהרה
 
מקווה הטהרה בחורבת עקבהווילה נבנתה בסגנון כפרי ונראה שהשתמשו בה למגורים, לעבודה ולאחסון גם יחד. חדרי הווילה פתוחים לחצר פנימית מרוצפת, שבה טיפלו במשק החי.
האגף הצפוני שימש ככל הנראה מרתף יין ומקום אחסון. הקשת הגדולה שבפינה הצפון-מזרחית של הווילה הכפרית מעידה שהאגף הצפוני והאגף המערבי היו בני שתי קומות. הקומות העליונות שימשו למגורים, ואפשר שבחזיתותיהן היו מרפסות. הווילה הביזנטית ננטשה עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל (640 לסה"נ). ככל הנראה פחת אז הביקוש ליין, שכן שתייתו אסורה על מוסלמים, ויושבי החווה שהתפרנסו מייצור יין, איבדו את מקור פרנסתם.
מעבר לתעלת הניקוז הביזנטית נמצא מקווה הטהרה, שריד לימי בית שני של האתר. הוא כולל שלוש מדרגות חצובות בסלע, שונות זו מזו בגובהן. המדרגות יורדות לאמבט טבילה, שדופנותיו החצובות בסלע מטויחות בטיח אפרפר. המים זרמו למקווה בתעלה שהוליכה מי גשמים מגג סמוך. המקווה מקיים את כל ההלכות הדתיות: הוא "מחובר" לאדמה, נפחו גדול מ-40 סאה ומימיו אינם שאובים. 
    שישה מטרים ממזרח למקווה הטהרה, מעבר לקיר הנמוך שמימין, נמצא אמבט קטן החצוב בסלע, ששימש לרחיצה לפני הטבילה במקווה.
 

חורבת עקב

להמשך הביקור בחורבת עקב יש לצאת דרך הפתח המערבי של הווילה.
 
גת – בצד המערבי של המתחם, המשקיף על מישור חוף הכרמל, התגלו מתקני חקלאות של בית האחוזה, מימי בית שני. סמוך לפתח המערבי נמצאת גת לדריכת ענבים (גת נוספת נמצאת סמוך לחומה המזרחית). רוב חלקי הגת חצובים בסלע, להוציא את הדפנות הצדדיים, שחלקים מהם נבנו וגם טויחו ככל הנראה. משטח הדריכה חצוב בסלע ומצופה בשכבה עבה של טיח לבן. המשטח משופע בכיוון בור איסוף התירוש. הסחיטה הסופית של הענבים בגת התבצעה באמצעות קורה ומשקלות, כנהוג בארץ ישראל באותם ימים.
 
"בור החרסים" – ממזרח לבור איסוף התירוש, חצובות בסלע מדרגות, המוליכות לאגף המגורים של הווילה מהתקופה הביזנטית. זו הייתה הכניסה הראשית לבית. נראה כי יושבי הווילה הרחיבו את בור איסוף התירוש הקדום והשתמשו בו כבור אשפה ("בור חרסים" בפי הארכאולוגים). בחפירות התגלו כאן יותר מ-30 כלי חרס, בהם סירי בישול, כלי שולחן, מנורות שמן, מטבעות, אבני בנייה שבורות, שברי חלונות ושיש. גת חדשה ומשופרת נבנתה מדרום לווילה.
 

בית הבד – מצפון (מימין) לגת ניצבת אבן עגולה וכבדה. אבן זו ("ממל" בלשון המשנה) היא חלק מבית הבד. במתקן זה ריסקו את הזיתים כהכנה לקראת מיצוי השמן מהעיסה שהתקבלה לאחר הריסוק.  הגורן – בגורן חבטו את השיבולים בכלי דיש ואחר כך הפרידו את הגרעינים מהמוץ במזרה באמצעות השלכתם לאוויר. הגרעינים הכבדים שקעו במקום, והמוץ הקל עף הצדה. מקום הגורן, על סף המצוק הפתוח לרוח המערבית, הקל על מלאכת הזורים. שדה החיטה שממנו הובאו אלומות השיבולים אל הגורן השתרע ככל הנראה על השטח הגדול שממזרח לאחוזה. רצפת הדיש של הגורן נמצאת מצפון לבית הבד, בפינה הצפון-מערבית של המתחם מימי הבית השני.

 
המשך הסיור בחורבה עובר בשביל המרוצף דרומה (שמאלה), במקביל לחומת האבן של האגף המערבי של בית האחוזה מימי הבית השני.
 
רחבת התצפית – למרגלות הרכס נפרש מישור חוף הכרמל המעובד. קיבוץ מעגן מיכאל בצפון, משמאלו, ג'סר א-זרקא, קיסריה ואור עקיבא. בדרום נצפות דיונות החול המקיפות את קיסריה העתיקה, ובהמשך מזדקרות ארובות תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה. במזרח הרי השומרון, רמות מנשה והכרמל. אפשר להבחין בקרן הכרמל, המוחרקה הבולטת על פני הרכס.
סמוך לרחבה היה עד לא מכבר עץ חרוב גדול שציין את מקומו המשוער של קברו של מנצור אל-עקב. עץ החרוב נפל באחת מסערות החורף. עד שנות ה-40 של המאה ה-20 עלו לכאן לרגל ערביי המקום. המלומד הגרמני פון מולינן כתב (1907) שהתושבים המקומיים גרסו שבעבר היה כאן קבר של אדם קדוש. מולינן העלה השערה שזהו מקום קבורתו של רבי עקיבא, שמשמו נגזר שם המקום – חורבת עקב. הרומאים עינו את רבי עקיבא והוציאו אותו להורג בקיסריה הסמוכה.
מעבר לחומה, מדרום, מגיע השביל המרוצף לגת ביזנטית.
 
גת ביזנטית 

נדירות הגתות העגולות שנחשפו באזורנו. גת עגולה זו היא בעלת רצפת דריכה מרוצפת בפסיפס ומתקן לקיבוע בורג עץ. שני אלמנטים אלה הם מאפיינים ביזנטיים טיפוסיים לגתות. הבורג שימש מכבש, שבאמצעותו סחטו בכוח את שארית התירוש מהענבים לאחר שהסתיימה הדריכה עליהם בגת. התירוש זרם לבור איסוף גדול.

בור מים – מדרום-מזרח לגת נמצא בור המים השני של חורבת עקב. נפח הבור כ-50 מטרים מעוקבים. הבור פעל בתקופה הביזנטית וככל הנראה גם בימי בית שני. סביב פתחו נשמרו אבנים מסותתו ת ושרידים של תעלה חצובה בסלע, שהוליכה את מי הגשמים שניגרו על הסלע אל תוך הבור.

השביל חוזר מזרחה לכיוון הכניסה לבית האחוזה הביזנטית, חולף על פני בור המים (מימין) והכניסה (משמאל). השביל פונה שמאלה וחולף על פני כבשן הסיד (משמאל).
 
כבשן סיד – כבשן זה היה במקורו בור לאיסוף התירוש של הגת מימי הבית השני, שנותרה שלמה כמעט. בימי הביניים, ככל הנראה בתקופה הממלוכית (המאות ה-13–14 לסה"נ), הפכו את הגת לכבשן סיד. בכבשן שרפו אבני גיר עם עצים ושיחים בבעירה איטית ומבוקרת, וכך הפכו את התערובות לסיד. האפר הרב שנמצא בכבשן ובסביבותיו הוא עדות לפעילות זו.
הממצאים מימי הביניים מצביעים על יישוב דליל בחורבת עקב. התושבים שחיו כאן מצאו מחסה זמני בשרידי הווילה הביזנטית. מטבעות ושברי כלים מתקופה זו נמצאו על רצפת אגף המגורים.
 
משמאל לקבוצת עצי החרוב, שבצִלם ספסלים, עוזב השביל את חורבת עקב, פונה שמאלה וממשיך בין שיחי אלת המסטיק, צפונה. בהמשך מגיע לנקודת תצפית על מישור חוף הכרמל (תחנה מס' 4).
 
4. תצפית על מישור חוף הכרמל
במשך מאות שנים היה מישור חוף הכרמל בגדר ביצה שורצת מלריה. הברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד ראה כאן בחזונו חבל ארץ מנוקז מביצות, שאדמתו מעובדת ומיושבת ממרגלות רמת הנדיב ועד חדרה. הוא החל להגשים את חזונו בשנת 1921, עם ניקוז ביצות שוני וכבארה. הברון גם סייע לתושבים הערבים של הביצות להתיישב על רכס הכורכר בכפר ג'סר א-זרקא, שם מתגוררים צאצאיהם עד היום. הביצות אינן עוד. את מקומן תופסים שדות מעובדים, מטעי בננות ובריכות דגים. הקרקע האפורה מציינת את מיקומה של ביצת כבארה. ערוץ נחל תנינים נראה כפס ירוק החוצה את העמק. 
 

תצפית מישור חוף הכרמל

השביל ממשיך צפונה, לאורך מצוקי רמת הנדיב, עובר בלב חורש נמוך ויורד בתלילות בשטח טרשי לנחל תמסח (נחל אכזב). לאחר חציית הערוץ פונה השביל ימינה (מזרחה) בדרך עפר העושה את דרכה במעלה נחל תמסח. עצי האורן שמשמאל הם עצי אורן הצנובר, שזרעיו הם הצנוברים המפורסמים, המשמשים למאכל.
בראש המדרון נוטש השביל את הדרך ו"חותך" שמאלה בתוך יער האורנים. לאחר כ-100 מטרים מגיע השביל לשולי החורשה, פונה שמאלה ועולה במתינות עד הגיעו לדרך עפר.  השביל חוצה את דרך העפר וממשיך בשיחיה נמוכה. מרחוק נראית השבשבת האנכית שניצבת בכיכר ראשית השבילים. השביל חוצה דרך עפר נוספת ומגיע לנקודת המוצא. 
 
מאחלים לכם טיול מהנה, להתראות!
 

 

 

 

מידע שימושי

Opening Hours

ימים א' - ה': 08:00 - 16:00
ימי ו': 08:00 - 14:00
שבתות: 08:00 - 16:00

Contact Us

רמת הנדיב
ת"ד 325 זכרון יעקב 3095202
טלפון: 04-6298111
פקס: 04-6293231
info@ramathanadiv.org.il

Directions

הכניסה לרמת הנדיב נמצאת בין זיכרון יעקב לבנימינה, על כביש 652. השילוט מפנה מערבה אל רמת הנדיב.

היו הראשונים לדעת!

דיוור רמת הנדיב נשלח אחת לחודש, ומעדכן על הנעשה במקום, על האירועים, הכנסים ועוד.
היו הראשונים לדעת!
הרשמו עכשיו לניוזלטר של רמת הנדיב ותוכלו להתעדכן על הנעשה במקום
ביטול